בירושלים המסואבת הכי יפה זה הלא ברור והלא נודע . האי ודאות תמיד תלויה לה שם מעלה. תחתית_ עוד מקום מקלט סתום למשוטטי העיר בין מתחמים, פאסג׳ים, כתלים וערפילי גן סאקר תרים אחר פיסה בטענה לבדידות וריק אך לא כך הדבר. יש שפע מטריה עתירת אמביציה לפרוץ, לסקרן, לשתף, לחלוק ולתהות מה קיומנו פה פרט לרדת נמוך לתחתית, הרי תחתית_ הכי אטרקטיבית במיציות הג׳וסית הסקסית המשוועת לעוד.
תקסימו אותי בעומק הדברים, המבט החולף עבר, מסתכל מטה, מתבונן אנכי, מי אי שם יתפוס את גודל הקרקעית העשירה בניוטריאנטים זכים המשתוקקים להיתפס חזרה ולקבל תפוצה רחבה. שומעים מכאן תחתית_ יותר נמוך מזה לא תרדו, הביצה השואבת שמחה לרדד מכרים חדשים עם תוצרת אחרת, מחשבה לא צפויה, דיבור לא מוכר כי פה, בתחתית, הלופ מושמע בפתיח תכנית הריאליטי עם הרייטינג הכי שוחק.
המקור הפתוח ל"איך אני עושה את זה אחרת ועדיין מתקיים" כמו איך מונעים מכלבה מיוחמת להביא צאצאים בצורה יצירתית, טוב אולי לא אלא "מה התשוקה שלי לזה הרגע, אופס אני יכול לעשות זאת לבד" והכי מדהים יש גם חברים עוזרים שפתרו כבר כמה צעדים קדימה.
שרשור התחתית מתחיל להתהוות ולהיות שמיש למי שמעוניין. עם הזמן גם המטרות יתבהרו אך העניין קיים אצל כולם.











